החלפת מפרק ירך בגישה הקדמית

ניתוח להחלפת מפרק הירך נחשב לאחד הניתוחים המוצלחים בכירורגיה האורתופדית בפרט וברפואה בכלל.
מפרק הירך הוא אחד המפרקים הגדולים בגוף האדם. זהו מפרק כדורי (דמוי מכתש ועלי), המורכב ממפגש של ראש הירך עם האצטבולום (שקע מותאם באגן). בזכות המבנה הייחודי שלו הוא מאפשר תנועה במספר רב של מישורים. מפרק הירך מחבר את הגפה התחתונה לאגן, וכך מהווה מוקד למעבר כוחות ועומסים גדולים מעצם מיקומו. בחיי היומיום מפרק הירך משתתף במגוון רחב של פעולות בסיסיות, כמו מעברים (שכיבה‏, ישיבה‏‏ וקימה), הליכה וריצה, עלייה וירידה במדרגות, רכינה, כיפוף, יחסי מין, ובכלל כמעט כל פעילות ספורטיבית שמערבת את הגפיים התחתונות.
יש כמה סיבות לפגיעה במפרק הירך המצריכות טיפול ניתוחי, כמו נמק אווסקולרי של ראש הירך, שברים, מחלות מולדות ועוד, אולם הסיבה הנפוצה ביותר היא דלקת הסחוס הניוונית (אוסטיאוארטריטיס).

מהי דלקת הסחוס הניוונית (אוסטיאוארטריטיס)?

מדובר במחלה שפוגעת בסחוס ומצפה את עצמות המפרק (ראש הירך והשקע באגן) – כך שעם התקדמות המחלה הוא הולך ונשחק. שחיקת הסחוס במפרק הירך מתבטאת בכאב בעיקר בנשיאת משקל, וכן בתנועות הבסיסיות כמו לקום מכיסא, לגרוב גרביים, לצאת מרכב וכדומה. בהמשך מתפתחת הגבלה בתנועות המפרק וקושי ממשי בהתניידות, ואלה גורמים להגבלה בתפקוד ולירידה באיכות החיים.

איך מאבחנים שיש שחיקה של הסחוס במפרק?

לצורך אבחון יש חשיבות רבה לפנות לאורתופד מומחה להחלפת מפרקים. במהלך הביקור יבוצע תשאול לגבי אופי הכאב והמגבלות הנלוות ותיערך בדיקה גופנית, ולאחר מעבר על צילומי האגן ומפרקי הירכיים תתגבש האבחנה המתאימה.

מהו הטיפול הראשוני?

הטיפול ההתחלתי הוא טיפול שמרני המתבסס על התאמה של אורח החיים, עם ירידה במשקל ופעילות גופנית כדרך שגרה, ובדגש על חיזוק שרירי הליבה, שרירי האגן והברכיים (אופניים, שחייה, יוגה, פילאטיס וכדומה). ניתן להשתמש בעזרים להליכה, זאת על מנת לחזק ולהפחית את העומסים המופעלים על מפרק הירך. בתקופות של החרפה בכאב ניתן להשתמש בתרופות נגד כאבים או הנוגדי דלקת, זאת לצד טיפולי פיזיותרפיה או הידרותרפיה שמטרתם לחזק את השרירים שמסביב לברך ולאגן.

מתי נתקדם לטיפול ניתוחי?

מכיוון שמפרק הירך פועל בכל כך הרבה מישורים ומשתתף כמעט בכל פעולות התנועה הבסיסיות, לעיתים קרובות קשה להתגבר על המגבלות הנובעות משחיקתו. למעשה, כשהטיפול השמרני אינו מצליח עוד להקל על הכאבים ונוצרת מגבלה תפקודית בלתי נסבלת שפוגעת באיכות החיים – יש מקום להתערבות ניתוחית, כלומר לביצוע ניתוח להחלפת מפרק הירך.

איך מתבצע ניתוח להחלפת מפרק הירך?

הניתוח להחלפת מפרק הירך מבוצע לרוב בהרדמה ספינלית (כמו אפידורל), כשמשך הניתוח הוא כשעה עד שעה וחצי. בניתוח עצמו ניגשים למפרק הירך, מסירים את ראש הירך השחוק ואת המשטח הסחוסי הפגוע שמכסה את השקע באגן – ומחליפים אותם במשתלים מתכתיים. בתום הניתוח מתקבלת תנועה מלאה במפרק החדש. יש שלושה סוגים של גישות עיקריות למפרק הירך: האחורית, הצידית והקדמית. הגישות נועדו ליצור דרך להגיע למפרק עצמו, כשלכל אחת יתרונות וחסרונות משלה.

מה מייחד את הגישה הקדמית לעומת הגישות האחרות?

גם הגישה האחורית וגם הגישה הצידית מחייבות חיתוך של שרירים וגידים כדי להגיע למפרק הירך – מה שמוביל לתהליך החלמה כואב וארוך יותר, ובו סיכון לפגיעה ביציבות המפרק. לעומתן, בגישה הקדמית מגיעים למפרק תוך פיצול הרקמות בלי לפגוע בהמשכיותן, וכך נמנעת פגיעה בשרירים ובגידים שמסביב למפרק. בנוסף, בגישה הקדמית החתך הניתוחי קטן בהרבה מהחתך בגישות האחרות, דבר שמאפשר החלמה מהירה יותר ומראה אסטתי יותר של הצלקת לאחר הניתוח. יתרון נוסף בגישה הקדמית הוא שאין צורך בהגבלות המוכרות מניתוחים בגישות האחרות (ישיבה על כיסא נמוך, הגבהה לאסלה, כרית פיסוק וכדומה). מחקרים רבים מראים כי בגישה הקדמית תהליך ההחלמה מהיר הרבה יותר, וכי יש בו פחות כאבים ושיפור תפקודי ניכר.

אז למה לא כולם מנתחים בגישה הקדמית?

הגישה הקדמית אומנם קיימת כבר כמה עשורים, אך עם התפתחותן של טכניקות ומִכשור חדשני היא צברה תאוצה רק בשנים האחרונות, עם תוצאות ניתוחיות יוצאות דופן. לעומת הגישות האחרות, הגישה הקדמית מצריכה מיומנות והכשרה מיוחדת וארוכה. רק מנתחים המבצעים את הגישה על בסיס שגרתי ולאורך תקופה ארוכה שולטים בה, ועל כן יכולים להציע למטופלים שלהם ליהנות מיתרונותיה.
ד"ר איליה פרוסו נמנה עם המומחים הבודדים בישראל המנתחים בגישה הקדמית.